גיטין דף יז – גט מאוחר

SITE NO LONGER SUPPORTED

THIS SITE IS NO LONGER SUPPORTED            בית מדרש הוירטואלי עבר דירה
PLEASE FIND US AT OUR NEW TORAT HAR ETZION WEBSITE                                  
     English shiurim @ https://etzion.org.il/en          לשיעורים בעברית @ 
https://etzion.org.il/he
  • הרב אברהם סתיו

במשנה (יז ע"א) נאמר כי גט שנכתב ביום ונחתם בלילה פסול. הגמרא (שם) הבינה שטעם הדבר הוא שהתאריך הכתוב בגט הוא התאריך של היום, ואילו חתימת הגט הייתה רק בתאריך שלמחרת, וממילא הגט מוגדר כ"גט מוקדם", דהיינו גט שכתוב בו זמן מוקדם מן הזמן שבו נוצר בפועל. מתוך כך הסבירה הגמרא את עצם הצורך בכתיבת התאריך בגט:

איתמר: מפני מה תיקנו זמן בגיטין? רבי יוחנן אמר: משום בת אחותו, ריש לקיש אמר: משום פירות.

לדעת רבי יוחנן, אם לא היה זמן בגט יכול היה אדם שאשתו זינתה לכתוב לה כעת גט, ועל בסיס גט זה היא תוכל לטעון שזינתה כשהיא מגורשת (וממילא לא תיענש, לא תיאסר על בעלה וילדיה לא יהיו ממזרים). ואילו לדעת ריש לקיש הבעיה היא שאם לא יכתב זמן בגט יוכל הבעל להמשיך ולהשתמש בפירות נכסי מלוג של אשתו, ויטען שעשה זאת קודם כתיבת הגט.

בפשטות שני טעמים אלה הגיוניים: סוף סוף לפי הטעם הראשון, גט מוקדם יסייע לאישה להתחמק מעונש על זנות. לפי הטעם השני, הוא יאפשר לה לתבוע פירות מבעלה גם בתקופה שבה הם עדיין שייכים לו.

עם זאת, יש לבחון כיצד טעמים אלה ישפיעו על דין גט מאוחר, דהיינו גט שכתוב בו זמן מאוחר מזמן הכתיבה האמתי?

לדעת הראב"ד (גירושין א, כה) גט כזה כשר ואפשר לגרש בו מיד, אף בטרם הגיע התאריך הרשום בו. זאת משום שאין חשש שמא יאפשר לאישה לזנות, ובעניין הפירות יש להחשיב זאת כאילו התנה עם אשתו שיאכל פירות עד אותו זמן. גם התוספות בסוגייתנו (ד"ה ריש לקיש) נקטו בגישה דומה, אלא שכתבו שהגירושין יחולו רק בזמן הכתוב בגט.

אך הרמב"ם (גירושין א, כה) כתב אחרת:

גט שיש עליו עדים ואין בו זמן או שהיה מוקדם או מאוחר, או שנכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו אף על פי שעסוקין באותו ענין, או כתב את הגט בירושלם וטעה וכתב בלוד, כל אלו פסולין.

הרמב"ם קבע שגט מאוחר פסול באופן גורף. נושאי הכלים נחלקו בהסברו: המגיד משנה כתב שפסלו גט מאוחר גזירה משום גט מוקדם, אך הכסף משנה הציע טעמים נוספים:

ומ"ש או מאוחר פסול טעמו מפני שתפסיד האשה פירות שמשעת נתינת הגט עד זמן הכתוב בו וגם איכא למיחש לבת אחותו שתוציא גיטה ותאמר קודם נתגרשתי ואין זמנו של גט מוכיח שהרי אנו רואים שהוא מאוחר והוי כגט שאין בו זמן.

אמנם, למרות נימוקים אלה, נראה שאפשר להבין את טעמו של הרמב"ם לאור דבריו בפירוש המשניות (גיטין ב, ב):

ידוע שהיום הולך אחר הלילה, ולפיכך אם כתבו ביום והעידו בו העדים בלילה הרי היא עדות שקר שהרי נשתנה זמנו.

מדברי הרמב"ם עולה כי בלי קשר לטעמים שבגללם תיקנו חכמים את כתיבת הזמן בגיטין מלכתחילה, כאשר כתוב בגט זמן שאינו נכון הרי שהוא נחשב כ"עדות שקר" וממילא יש לפסול אותו גם אם אין זה עשוי להביא לידי מכשול. (ויש לדון מדוע בשטרות אחרים לא סבור כך הרמב"ם, ואכמ"ל)