הגמרא בסוגייתנו  עוסקת במקרה שהבעל מעוניין להחתים עוד עדים נוספים על הגט בנוסף על שני העדים אותם יש להחתים על גט בכדי שיהיה תקף; רבי יוחנן אומר שהעדים הנוספים על השניים הם 'משום תנאי', לדבריו רק שני העדים מעידים על הגט והאחרים הם תנאי שהוא הוסיף להתקיימות הגט ומשום כך אין משמעות האם העדים האחרים כשרים או לא. ריש לקיש אומר שהגט פסול משום אלו החתומים על הגט מעדים עליו ולכן כולם צריכים להיות עדים כשרים.

השאלה המתבקשת היא מדוע גט ששני עדים כשרים חתמו עליו ואם הוא היה נשאר במצב זה היה כשר יהיה פסול כאשר נוספו עדים פסולים?

רש"י (ד"ה נמצא א' מהן קרוב או פסול) מסביר שכת עדים המורכבת מיותר משני עדים פסולה אם יש בין חבריה קרוב או פסול משום שהימצאותם של עדים פסולים בכת פוגעת בשלמותה (למרות שיש בה עדים כשרים בכמות הנדרשת להכשר עדות). למעשה נעשה הגוף פסול משום שהוא מוגדר על פי כל החלקים שבו.

ברם, מה שרש"י מסביר נוגע לעדות שבעל פה בה עד קרוב או פסול אך סוגייתנו עוסקת בעדות שבשטר ולא בעדות בעל פה בפני בית דין. למעשה לא ברור שהגדרות שטר שוות לעדות שבעל פה.

כלומר, אפשר לומר כפי שיטת בעלי התוספות (בבא בתרא עז עמוד ב ד"ה חוזר) ששטר פועל מבחינה משפטית כעדות אלא שהוא בכתב, ואפשר לומר ששטר אינו עדות אלא הגדרה משפטית שונה ונפרדת בה נותן השטר מתחייב למקבל השטר. דהיינו, אמנם נראה שמודבר באמינותו של השטר מה שדומה לאמינות של עדות, אך הוא לא חלק ממערכת 'עדות' אלא חלק ממערכת היחסים שבין בעלי דברים וכפי דברי הרמב"ן: "אם רצה חוזר דספר מקנה בעינן ועדים שליחותו הן עושים" (חידושי הרמב"ן מסכת בבא בתרא דף עז עמוד א).

הנפקותא מהאמור עקרונית לשאלתנו, אם השטר הנו עדות, אז דיני עדות חלים עליו וגם דין 'נמצא אחד מהם קרוב או פסול' ואם אין השטר עדות, אלא התחייבות מצד בעל הדבר לחברו מדוע שדין 'כת' יחול על דין זה. יתר על כן, הפסול בסוגייתנו אינו משום שהכת פסולה אלא בשל כך שמספר העדים שהבעל קבע כתנאי לגט חסר. כלומר, במקרה של תנאי בו הבעל דרש מספר של עדים, ייפסל הגט משום שאין את מספר העדים הנדרש ואם נכון הדבר אז שטר רגיל, שלא נעשה בו תנאי כזה, יהיה כשר אם הוא עומד בדרישת הסף של שני עדים כשרים אף ולא יהיה לו חסרון אם נוספו להם עדים קרובים או פסולים ובאופן זה אנו למדים במסכת בבא בתרא (דף קסב עמוד ב).

אמנם מסוגייתנו ניתן להבין שהמצאותו של אחד (או יותר) מהחתומים היתרים על השטר הנו קרוב או פסול בעייתית, מהסוגיה במסכת בבא בתרא נראה שאין בכך כל בעיה.