הפרדת מעדנים בשבת

  • הרב אביעד ברטוב

הפרדת מעדנים בשבת

האם מותר להפריד מעדנים בשבת? באחרונים הוזכרו שתי בעיות מרכזיות בפעולה זו: מלאכת "מחתך" ומלאכת "מכה בפטיש".

המקור לאיסור "מחתך" מצוי בגמרא בשבת עד ע"ב, הקובעת שהמבקע עצים חייב משום מחתך אם הוא מקפיד על מידת החתיכות. הגמרא מביאה דוגמא נוספת למלאכה זו: "הקוטם את הכנף" - כלומר, החותך את החלק הקשה שבנוצות העוף כדי להשתמש בחלק הרך למילוי כרים ושמיכות. משתי דוגמאות אלו ניתן להבין שמלאכת "מחתך" היא אחת חיתוך של גוף מסויים במידה מוקפדת.

הרמב"ם (הל' שבת י"א, ז) מגדיר את מלאכת מחתך כך: "המחתך מן העור כדי לעשות קמיע - חייב, והוא שיתכוון למידת אורכו ומידת רוחבו, ויחתוך בכוונה שהיא מלאכה". ברור מהרמב"ם שעוברים על מלאכת מחתך רק אם מקפידים על מידת החתיכות. ואכן, ה"מנחת חינוך" (מוסך השבת לג) הסביר שמסיבה זו, מלאכת מחתך שונה משאר ל"ט המלאכות: בכל המלאכות - גם מי שעושה אותן בלא כוונה עובר על איסור (ולו מדרבנן), אך המחתך בלי כוונה - אינו עושה כלל את המלאכה, שכן הכוונה לחיתוך המדוייק היא חלק אינטגרלי מהגדרת המלאכה.

האם הדין עם ה"מנחת חינוך"? מהמשך דברי הרמב"ם עולה שקיים איסור מדרבנן גם לחתוך בלי כוונה למידה מסויימת: "אבל אם חתך דרך הפסד או בלא כוונה למידתו, אלא כמתעסק או כמשחק - הרי זה פטור (אבל אסור מדרבנן)". אמנם, ייתכן שגם הרמב"ם מודה שהמחתך בלי כוונה למידה מסויימת - אינו עובר כלל על מלאכת "מחתך", והדבר אסור לדעתו מדרבנן משום מלאכה אחרת - מלאכת "קורע".

המפריד גביעים של מעדני חלב אינו מתכוון להפרידם בצורה יפה, אלא רק להפריד אותם במקום שנוח לעשות זאת. מלאכת "קורע" אינה שייכת בחומרים קשיחים, ולכן הגרש"ז אוירבך פסק שמותר להפריד את הגביעים. הגרי"ש אלישיב, לעומת זאת, פסק שהדבר אסור משום "מחתך", כיוון שבסופו של דבר הגביעים מופרדים בצורה יפה ומדוייקת (מובא בספר "אורחות שבת" י"ב, יב).

בעיה נוספת שהזכיר הגרי"ש אלישיב בהפרדת הגביעים היא מלאכת "מכה בפטיש", כיוון שצורת הגביעים מסתיימת בהפרדתם. הגרש"ז אוירבך חלק עליו, כיוון שלדעתו צורת הגביעים נשלמה כבר במפעל, והחיבור ביניהם הוא תוספת משנית, שאינה מוסיפה על צורת הגביע אלא נועדה רק לצורך שיווקו ומכירתו. הד לדבריו של הגרש"ז ניתן למצוא ברמב"ם (הל' יו"ט ד', ח): "שני כלים שהן מחוברין בתחילת עשייתן, כגון שני נרות או שני כוסות - אין פוחתין אותן לשניים, מפני שהוא מתקן כלי". הרמב"ם מחייב על הפרדת כלים מחוברים משום "מתקן כלי" (מדרבנן), ולא משום "מכה בפטיש" (מדאורייתא), כיוון שמלאכת הכלים כבר הסתיימה וחיבורם נחשב לתוספת צדדית בלבד.