הקדמת תפילת מנחה להדלקת נר חנוכה

  • הרב אביעד ברטוב

הקדמת תפילת מנחה להדלקת נר חנוכה

בערב שבת, אנו מקדימים את הדלקת נרות החנוכה לקודם השקיעה, כדי שלא לחלל את השבת. מנהג העולם הוא להתפלל מנחה לאחר הדלקת הנרות, לפני קבלת השבת, אך ייתכן שהדבר בעייתי. הנה, כך כותב ה"ברכי יוסף" (או"ח סי' תרע"ט):

"יש ליזהר להתפלל מנחה בערב שבת של חנוכה ואח"כ להדליק נר חנוכה, כי תפלת מנחה נגד תמיד של בין הערבים, ונר חנוכה זכר לנס הנעשה בנרות המנורה, הנדלקות אחר תמיד של בין הערבים".

אלא שהמעיין בדברי הראשונים יגלה שהם לא חששו לחשש שמעלה ה"ברכי יוסף". האבודרהם, לדוגמא, כותב בהלכות חנוכה: "ובערב שבת מדליקין אותה קודם המנחה עד שלא יתפללו הקהל".

הרב עובדיה, בשו"ת יביע אומר (ח"ה סי' מ"א) מבאר שאבודרהם והפוסקים האחרים ביקשו למנוע קלקול: אם ידליקו את נרות החנוכה לאחר תפילת מנחה, אנשים עלולים לאחר את זמן ההדלקה, וכך לעבור את זמן כניסת השבת.

בסימן תרע"א מביא הרמ"א את שיטת האבודרהם בשם "יש נוהגין": "ונוהגין להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב, ויש נוהגין להדליק בערב שבת קודם מנחה".

להלכה פוסק הרב עובדיה כי יש הנוהגים כאבודרהם ויש הנוהגים כ"ברכי יוסף". הוא מעיר כי אפילו לדעת ה"ברכי יוסף", הדבר אמור רק ביחיד, אולם הציבור יכולים להתפלל גם לאחר הדלקת נרות החנוכה. ה"אליה רבה" (סי' תרע"ט) מכריע שאם אדם אינו יכול להתפלל מנחה מוקדמת במניין, עדיף שידליק את נרות החנוכה לפני תפילת מנחה, ולא יבטל תפילה במניין. כמובן, אם יכול אדם להתפלל מנחה גדולה במניין ואחר כך להדליק נרות - מוטב.