מהי 'סכנה'?

  • הרב אביעד ברטוב

מהי 'סכנה'?

כידוע, מותר לחלל שבת במקום ספק פיקוח נפש. אמנם, ברור שספק רחוק מאוד של פיקוח נפש אינו מתיר לחלל שבת, ואף פוסק לא יתיר לאדם להדליק בחדרו נורה חשמלית בשבת כדי שלא ייכשל, ייפול וימות.

איזו סכנה נחשבת לספק פיקוח נפש שמתיר לחלל בגללו את השבת? בשאלה זו נחלקו אחרוני דורנו. ה"ציץ אליעזר" (ח"ח סי' ט"ו פ"ז) הביא את דברי ה"תפארת ישראל", שניתן לחלל שבת רק על סכנה מוחשית ומיידית, ואין מחללים שבת על סכנה שתבוא. לאור דברים אלו, מגדיר "הציץ אליעזר" סכנה בצורה הבאה:

"דלפי האמור נגדיר ונאמר, דאימתי יצא דינא דפיקוח נפש מן הכלל שהולכין אחר הרוב? בהיכא שלפנינו בפעולתו באופן מוחשי הדבר המסכן, וכן חזקת הגוף הישראלי המסתכן אשר עבורו ישנו החיוב לחלל שבת כדי להצילו. אבל כל שחסר אחד משני תנאים אלה - אזי לא יצא הדין של פיקוח נפש מכלל יתר כללות הדינים של התורה, שאזלינן בהו בתר רוב ולא חיישינן למיעוט, ונחשב כמי שאינו".

ה"ציץ אליעזר" מגדיר 'סכנה' באמצעות שני קריטריונים: ראשית - הסכנה מוחשית וניתן לראותה כרגע; ושנית - יש חזקה שגופו של החולה לא יעמוד בפני סכנה זו.

הגדרה אחרת ל'ספק פיקוח נפש' נתן הגרש"ז אוירבך, ואף הגדרה זו מובאת בשו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ט סי' י"ז פ"ב):

"שלדעתו הגדר הוא - כל שאנשים מפחדים או נבהלים מזה גם בימות החול מחשש סכנה. ולכן דעתו להתיר בגוונא דא לסתור בשבת קיר או גדר בכהאי גוונא שיש חשש שייפול מאליו על אנשים, וכן אותו הדבר לגבי הצטננות או חום".

על פי הבנת הגרש"ז אוירבך, הגדרת הסכנה היא סובייקטיבית, וכל סכנת-חיים שהאדם חושש לה בימות החול - מותר לו לחלל עליה שבת. יתר ביאור לשיטת הגרש"ז אוירבך מובא במאמר "גדרי ספק פיקוח נפש" של הרב פרבשטיין (אסיא נ"ג-נ"ד):

"למשל, אנשים אינם נרתעים מנסיעות בין עירוניות, על אף שיש בהן אחוז סיכון מסויים, נניח של אחד ל-10,000. אבל אין כל ספק שראש מדינה אשר ייטול סיכון של אחד ל-10,000 על מדינתו - ייחשב כבלתי אחראי למעשיו, דעל ציבור דרגת סיכון כזו נחשבת לסכנה... כגון נשיכת כלב שלא ידוע אם הוא שוטה - ייתכן שסבירות היותו נגוע בכלבת תהיה נמוכה בהרבה מאשר חציית כביש סואן או הליכה במקום מסויים, ובכל זאת - כיוון שאנשים פוחדים מנשיכת כלב ומייחסים לכך סכנה, הרי כל פעולה שנעשית להצלת הנשוך... נחשבת לפעולת הצלה ומוגדרת 'וחי בהם' ומותרת בשבת. לאור האמור, גם בזמן מלחמת המפרץ - לא היה עלינו לאמוד את רמת הסיכון שטיל יפול ח"ו על הבית כדי להחשיב את המצב לספק פיקוח נפש, אלא מכיוון שהציבור בכללו חשש מנפילת הטיל - אף ההצלה מספק רחוק יותר נחשבה להצלה מספק פיקוח נפש".

הרב שלמה לוי אמר לי שדעתו נוטה להבנת ה"ציץ אליעזר", שלא כל חשש שיש לאדם מסכנות האורבות לבוא מתיר לו לחלל עליה שבת.