י"ז בתמוז, יום פריצת חומות ירושלים, עולה לתודעתנו במיוחד כאשר מנהלים משא ומתן מדיני לויתור על חלקים מארץ ישראל, ואפילו על ירושלים. ויתור כזה מעורר טרגדיה כפולה - לאומית ואישית, ודורש מאיתנו לשמור על האידיאל של שלמות הארץ גם אם נאלץ לוותר על חלקים ממנה. דווקא ביום של תענית, שומה עלינו להתחזק בתפילה לקב"ה.
יום הפינוי בעמונה היה יום שחור וקשה, וח`ו שיהיו לנו ימים נוספים כאלו. בימים כאלו מתבקשים מכולנו חשבון נפש, הפקת לקחים והסקת מסקנות. כיום, יותר מתמיד, אנו נדרשים לאחד לבבות, ויש להתחיל בלבבות הציבור שלנו. יש לפעול ולהתפלל לימים טובים יותר, שבהם נוכל להשיג שלום השוכן בתוכנו: שלום אמיתי, שלום של הבנה, שלום מתוך רצון ויכולת לקדם את הצרכים שלנו - תוך כדי ראיית המחלוקת וצרכי הצד השני. אירועי 'עמונה' היוו, ללא ספק, מעידה; נתפלל ונפעל שאותם אירועים לא יהפכו למפולת.
