סוכה ב ע"א - ג ע"א

  • הרב אליקים קרומביין
לימוד מודרך למסכת סוכה
דפים ב. - ג.
 
דף מספר 2
א. שאלות לעיון - המשך משבוע שעבר
יסוד פסול סוכה גבוהה מעשרים אמה
לאחר שלמדנו את הסוגיה הראשונה, נייחד את תשומת לבנו לעיין בשיטות השונות לעניין טעם ומהות הפסול של סוכה גבוהה.
א. "למען ידעו דורותיכם". דעתו של ר' זירא לוקחת את טעם המצווה המוזכר בתורה, ומסיקה ממנו משמעות הלכתית למעשה. הב"ח דן במשקל ההלכתי של הטעם הזה גם בלי קשר לפסול של למעלה מעשרים. נקודת המוצא לדיונו היא דברי הטור בתחילת הלכות סוכה:
בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם וגו' תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצות לפי שהוא דבר שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו ואין אדם יכול להכחישנו והיא המורה על אמיתת מציאות הבורא יתעלה שהוא ברא הכל לרצונו והוא אשר לו הכח והממשלה והיכולת בעליונים ובתחתונים לעשות בהן כרצונו ואין מי שיאמר לו מה תעשה כאשר עשה עמנו בהוציאו אותנו מארץ מצרים באותות ובמופתים והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם הם ענני כבודו שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו.
(טור, אורח חיים, סימן תרכ"ה).
וכתב על זה הב"ח:
איכא למידק בדברי רבינו שאין זה מדרכו בחיבורו זה לבאר הכונה לשום מקרא שבתורה, כי לא בא רק לפסוק הוראה או להורות מנהג, ופה האריך לבאר ולדרוש המקרא דבסכת תשבו. ויראה לי לומר בזה שסובר דכיון דכתיב למען ידעו וגו' לא קיים המצוה בתיקונה אם לא ידע כוונת מצות הסוכה כפי פשטה, ולכן ביאר לפי הפשט עיקר הכוונה בישיבת הסוכה שיזכור יציאת מצרים. וזה הטעם בעצמו לרבינו ז"ל במה שכתב בהלכות ציצית בסימן ח' ויכוין בהתעטפו שצונו המקום וכו' וכן בהלכות תפילין בסימן כ"ה כתב ויכוין בהנחתם שצונו המקום להניח וכו' כדי וכו', מה שלא עשה כן בשאר הלכות, כי לא כתב שיכוין שום כוונה בעשיית המצוה, כי המקיים המצוה כדינה יוצא בה אף על פי שלא היתה לו שום כוונה. אבל בציצית שכתוב בהן למען תזכרו וכו', וכן בתפילין כתוב למען תהיה תורת ה' בפיך, שפשוטו הוא שתפילין הם אות וזכרון כדי שתהיה תורת ה' שגורה בפינו כי ביד חזקה הוצאך, יראה שלא קיים המצוה כתקונה אם לא יכוין אותה הכוונה, לכן כתב בהלכות אלו ויכוין וכו'. וכן גבי סוכה שכתוב למען ידעו וגו' משמע ליה גם כן שצריך שיכוין בשעת ישיבת הסוכה הטעם המכוון במצוה.
לדעת הב"ח, מה משותף לסוכה, ציצית ותפילין להלכה? האם לדעתך ייתכן שישנן מצוות אחרות האמורות להצטרף לקבוצה זו?
  ב. בעניין "צל דפנות". מסתבר לפי דעה זו להכשיר בסוכה רחבה. הגמרא כבר ציינה זאת, ובכל זאת דבריה קשים, כמו שכתב הר"ן (א. בדפי הרי"ף, ד"ה וסוכה תהיה). התוס' (ד"ה יש בה, בתירוצם הראשון) טוענים שלשיטה זו יש להגדיר את הפסול בכפוף ליחס הארתמטי בין הרוחב והגובה.  הדברים מורחבים יותר להלן בשו"ת תשב"ץ[1]:
וזה דבר של תימה דמשום דרויחא משהו טפי מד' אמות היא כשרה אפי' אי מגבה לה טפי ואמרי' דאיכ' צל ואי בציר ההוא משהו לא מיתכשרא אלא עד עשרים. ועוד קשה מה שהקש' הר"ן ז"ל. . . ונראה לפרש דבמתני' בסתם סוכה מיירי . .. (ו)סתם סוכה עושין אותה בני אדם מארבע אמו' על ד"א דכיון דלשכיבה בעו לה בציר מד' אמו' על ד' אמו' לא חזיא לשכיבה. . . וטפי מד' אמו' על ד"א נמי לא עבדי לה דכיון דלא בעי לה אלא לשבעת ימי סוכה לא מרוחי לה טפי. . . וכיון דטעמא דת"ק משום צל הוא וכדפרי' רבי זירא ואשמועינן תנא דכל שהיא רחבה אחד מחמשה בגובהה דהיינו ד"א על ד"א בגובה כ' אמה כשרה מינה ילפינן דאי גבוהה טפי צריכה שתהא רויחא טפי אחד מחמשה בגבהה שאם היא גבהה ל' אמו' בעיא שתהא רחב' ו' אמו' על ו'. . . ה"נ כל שהיא בצירא מד"א על ד"א אתה צריך להפחי' הגובה שאם היתה רחבה שתי אמו' על ב' אמו' וגבוהה יותר מעשר' אמו' היא פסול'. . .
(שו"ת תשב"ץ, חלק א', קכ"ו)
ג. דעתו של רבא. יישום זה של המושג "דירת עראי" נראה מוזר, ונראה שעובדה זו היא ביסוד הערתו של הר"ן ד"ה רבא "ונ"ל דמשום . . . " . אפשרות אחרת היא שרבא מעוניין לא בחפצא של המחיצות, אלא להגדיר את מעשה ה"ישיבה" המתקיימת ביניהן כ"עראית", דבר התלוי בתחושה שהן משרות על היושבים[2].
 
ד. פסקי ההלכה. רבא מקשר את המחלוקת במשנתנו עם שאלת "עראי וקבע", אך נושא זה נידון גם מחוץ לסוגייתנו. ראה להלן ז:, "אמר אביי...שאין לה זויות". אביי מביא כמה תנאים הסוברים "דירת קבע", אך שים לב בכל המחלוקות האלו - איזו שיטה היא המחמירה, "קבע" או עראי"? עיין ברא"ש סוף סי' א "איכא מ"ד הלכתא. . . "[3]: מצד אחד הוא דוחה את הראיה מן הגמרא בדף ז:, וזאת על פי הר"י המובא שם בתוספות (ד"ה כולהו); אך למרות זאת הוא פוסק כרבא. הרא"ש מביא הוכחות שטעמו של הפסול הוא "דירת קבע" (דברי אביי הם להלן ז: באמצע העמוד), אך לכאורה בכל אופן העמדת פסול "למעלה מעשרים" על שאלת עראי-קבע הכללית היא בעייתית, כי בעלי השיטות מחליפים ביניהם את כובעי "המחמיר והמקל". (ועיין בקרבן נתנאל על הרא"ש אות [ב], שהגיה את הביטוי "אף בדירת קבע".) ואכן, בעל העיטור מערב שיקול זה בפסיקתו:
וכ' רבינו אלפסי ז"ל איכא מאן דפסק הלכתא כרבה ואנן ס"ל כרבא דקי"ל סוכה דירת ארעי בעינן ור"י דמכשר סבר דירת קבע בעינן ולית הלכתא כוותיה ואי דפנות מגיעות לסכך כ"ש דדירת קבע היא. והאי סברא לא נהיר לן דרבה נמי דס"ל מגיעות לסכך כשרה ס"ל דירת עראי בעינן ואפילו עביד ליה דירת קבע כשרה. ומאן דאית ליה דירת עראי ס"ל קבע כשרה אבל למאן דאית ליה דירת קבע דירת ארעי פסולה. . .  ומסתברא דהלכה כרבה דכל מילי דמר עביד כרב.
לסתירה זו התייחס מהרי"ל:
ודע כי תרי גווני פלוגתא נינהו, דפלוגתא דכ' אמה, היינו דבעינן סוכה הראוייה להיות דירת עראי לאפוקי למעלה מכ' דאי איפשר אלא בדרך קבע, ופלוגתא דרבי היינו דרבי סבר דבעינן סוכה הראוייה לדירת קבע לאפוקי פחות  [מד'] אמות על ד' אמות דאינו ראוייה אלא לעראי. ואהא פסיק דקיימא לן דלא בעינן קבע, פי' התורה לא חייבה אלא סוכה דהויא דירת עראי ולא בעינן טפי. ונקט דירת עראי בעינן לישנא דגמרא דאביי מייתי כמ' תנאים דסבר' להו דירת קבע בעינן וקחשיב נמי ר' יודא דמכשיר למעלה מכ' ורבי דפסיל פחות מד' וכולהו בחדא שיטה נינהו ולא לגמרי כי הדדי כדפי' רב אלפס, דאטו ר' יודא לא מכשיר פחות מכ', ורבי מי לית ליה סתם מתני' סוכה שהיא למעלה מכ' פסולה. אלא האמת כדפי' תרי גווני נינהו. . .
(שו"ת מהרי"ל, חדשות ס"ו).
ב. המשך הלימוד לשבוע הבא
נמשיך השבוע ללמוד את הסוגיה הקצרה הבאה בדף ג. את העיון בה נשאיר לשבוע הבא. כרקע לסוגיה עיין במשנה בדף כח עמוד א. הגמרא שם אינה דנה במחלוקת בית שמאי ובית הלל, וכנראה יש לראות בסוגייתנו כאן את "הגמרא" לאותה משנה.
שולחנו מחוץ לסוכה (עד סוף ג. "מאן תנא וכו'")
1. בית שמאי מצריכים שהשולחן יהיה בסוכה. אולם, למעשה המחלוקת בינם לב"ה היא כפולה - כיצד?
2. לפי הנאמר בגמרא, מה הטעם לשיטת ב"ש?
3. בעניין גודל מינימלי של סוכה, ישנן בסך הכל שלש דעות...
4. בהקדמה לסוגיה זו ציינו שיש לראותה כ"גמרא" על המשנה להלן כח..בהמשך לכך, עיין בסידור מקום הסוגיה הזו ברי"ף (יב:-יג. בדפי האלפס). מדוע, ככל הנראה, סטה הרי"ף ממיקום הסוגיה כפי שהוא מופיע בש"ס?
 
 
[1]   אלג'יר, המאה ה-15.
[2]   ולפי זה - שיטתו של רבא לא תהיה רלבנטית לשאלה העקרונית שהעלינו בשאלה לעיון בשבוע שעבר!
[3]   דברי הרא"ש - עד "וכן פסק הר"ז" - הם ציטוט מדברי הרי"ף, הפוסק אף הוא כרבא. בעניין "סוכה על גבי סוכה" - עוד חזון למועד להלן בפרקנו.