סוכה ג ע"א - ד ע"א

  • הרב אליקים קרומביין
לימוד מודרך למסכת סוכה
דפים ג. - ד.
דף מספר 4 
א. שאלות לעיון - המשך משבוע שעבר 
נמשיך את העיון בשאלה הבאה, שבה פתחנו לפני שבוע.
ממדים מינימאליים של הבית והסוכה  - ריבוע או מידת שטח? 
נזכיר שוב את דברי הרמב"ם בהלכות מזוזה:
בית שאין לו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה, ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות בשוה אע"פ שהוא עגול או בעל חמש זויות ואין צריך לומר שאם היה ארכו יתר על רחבו הואיל ויש בו לרבע ארבע אמות על ארבע אמות חייב במזוזה.
ראינו כיצד הרא"ש פירש את דבריו, ולאחריו הלך הבית יוסף, שאף פסק כך להלכה לחייב מזוזה בבית שיש בו ארבע אמות מרובעות, למרות שאין בו ארבע אמות לאורך ולרוחב. 
ראש המשיגים על הבנה זו ברמב"ם הוא הט"ז (אורח חיים, סימן תרל"ד סעיף קטן ב'). הוא מדקדק בלשונו של הרמב"ם, וטוען שלפי פרשנות הרא"ש והבית יוסף מתעורר קושי:
מאי 'בשוה' דנקט רמב"ם, שהוא שלא לצורך לפי הבנתם. ותו למה כתב הרמב"ם 'ואין צריך לומר שאם היה ארכו' וכו'  - מאי פשיטותיה זה מדקמאי? והדבר ברור שגם הרמב"ם ס"ל דבעינן דוקא בריבוע ממש ד' על ד' לענין מזוזה והיינו דנקט לשון בשוה, נזהר שלא יבינו מדבריו דלא בעינן ריבוע ממש אלא שיש בו בעיגול כל כך שתוכל לצרף ולעשות ריבוע, אלא דוקא דבעינן שיהיה בעיגול באמת רבוע ד' על ד' בלי צרוף. אלא  שלא תקשה דא"כ פשיטא דחייב במזוזה, להכי כתב אע"פ שאין לו זוית, ולאפוקי מדעת אחרים דבגמרא פ"ק דסוכה דס"ל דבעגולה פסולה הסוכה כיון שאין לה זוית אע"פ שיש בה רבוע כשיעור[1] קמ"ל דלא קיי"ל כן אלא כיון שיש בה רבוע ממש בשוה לא איכפת לן בזוית.
לפי הבנת הט"ז, איך יש לפרש את דברי הרמב"ם "היה ארכו יתר על רחבו...חייב במזוזה"?
עד כאן התמקדנו בעניין מזוזה. שאלה דומה יש לשאול לגבי סוכה, ששיעורה שבעה על שבעה  טפחים  - האם הכוונה לריבוע דווקא? מתוך דברי הט"ז ("אלא שלא תקשה וכו'") משמע שהוא משווה את דינה של הסוכה לדינה של המזוזה, וכן העלה בסוף דבריו שם:
ובין בסוכה ובין במזוזה לעולם בעינן רבוע ממש כשיעור ולא ע"י צירוף החלקים לעשות מהם השיעור, בין להרמב"ם בין להרא"ש, אלא שהרא"ש לא נחית לפרש דברי הרמב"ם כן.
האם ניתן לחלק בין מזוזה לסוכה? ובכלל, האם אפשר לחלק בין הדינים השונים המוזכרים בסוגייתנו התלויים בהגדרת "בית" (מזוזה, מעקה, נגעים וכו')?
לעניין סוכה - איך משמע מלשון התוספות לפנינו ג. ד"ה לא נצרכה? הב"ח הסיק מן התוספות שמה שחשוב הוא השטח הכולל, אבל המגן אברהם (סימן תרל"ד, סעיף קטן א') חלק עליו:
דפשוט דטעות סופר הוא בתוס', וצ"ל ואין רחב 'אלא שבעה...'
לגופו של עניין, המגן אברהם בטוח שסוכה חייבת להיות שבעה טפחים אורך על רוחב. הוא מחלק בין סוכה לבין שיעור בית לעניין מזוזה, ושים לב לחידוש להלכה בסוף דבריו:
לפי שדרך סעודתן בהסיבה, ואין אוכלים זקופים ויושבים כמונו, לפיכך צריך ז' על ז' שיהא בה ראשו ורובו ושולחנו, לאפוקי קטנ' שראשו נכנס בה ושלחנו ולא רובו או ראשו ורובו ולא שלחנו עכ"ל רש"י. והרי מבואר דאם היא אינה רחבה אע"פ שארוכה הרבה פסולה, דהא אינה יכולה לישב בה ראשו ורובו ושלחנו וכ"מ מכל הפוסקים... ומה שהקשה הב"ח, מאי שנא ממזוזה דאע"ג דאריך וקטין חייב כמו שכתב בי"ד סי' רפ"ו סי"ג, לק"מ, דהכא בעי' שישב בה ראשו ורובו ושלחנו כמו שכתבתי לעיל ולהכי בעי' מרובע. ונ"ל דאפי' לדידן שיושבי' זקופים והוי סגי בו' על ו' מ"מ בעינן ז' על ז' דבציר מזה לאו דירה היא כלל כמ"ש הר"ן. ונ"ל דאפי' הסוכה גדול' הרבה ובמקום אחד יש קרן אחת משוך לפנים שאין בו ז' על ז', אסור לישב שם, כיון שהמקום צר לו לשבת שם. וכ"מ בגמרא דף ג' ע"ש בקיטונית.
לבסוף נציין את דעתו של שו"ת חתם סופר (יורה דעה, סימן ר"פ), המחלק בין מזוזה לבין סוכה, מחמת טעמה של מצוות מזוזה (אלא שלפי זה, מזוזה שונה גם ממעקה!) :
דשאני מזוזה דבקל מתחייב במזוזה מטעם שכתב סמ"ע סי' תכ"ז סעי' ב', דחייבתה תורה להיות מצות ה' נגד עיניו בביאתו וביציאתו... אפי' היכי דלא מחייב במעקה מ"מ במזוזה חייב[2]. וסברא זו צריכי' נמי לומר ולחלק בין סוכה למזוזה, דבסוכה פסק רמב"ם ז' טפחים על ז' טפחים מרובע דוקא... מכל מקום תקשי הא מאי שנא דירת קבע דסוכה למאן דאית לי' ומ"ש דירת מזוזה דסגי בלא ריבוע אע"כ דירת מזוזה חמיר טפי מטעם הנ"ל.
נעבור כעת לסוגיה הבאה, החוזרת לדרישות המינימום של מבנה הסוכה כפי שפורטו במשנתנו. סוכה שלא נבנתה בהתאם לדרישות,ייתכן שנוכל לתקן את המצב בלי להרוס את הקיים. ואולם כפי שנראה, פתרון בעיה אחת עלולה ליצור בעיה אחרת...
ב. שאלות בקיאות - פתרונות לסוכה גבוהה מעשרים (מסוף ג: "היתה גבוהה" עד סוף ד. "היתה פחותה  מי' ")
1. אין אפשרות להגביה את הרצפה על ידי ____ ו____, ואפילו אם "ביטל" אותם, משום ש____ ____ ____ _____ ____ .
2. אבל אם ביטל שם ____ או____ , זה מועיל לכולי עלמא. ר' יוסי מתיר גם במצב סתמי, כגון ____ שאין עתיד ל____, או ____ ____.
3.אם מהסכך הגבוה יורדים הוצין לתוך עשרים, הסוכה כשרה אם. . .
4. ולצד השני, אם הסוכה גבוהה עשרה טפחים וההוצין יורדין לתוך עשרה, נראה שיש להתנות את הפסול בכך ש. . . ; אלא שרבא פוסל גם בלי התנאי הזה, כי הסוכה נחשבת "____ ____".
5. דרך אחרת להכשיר סוכה גבוהה: לבנות אצטבא המצמצמת את הגובה. אולם, אם קיים מרחק בין האצטבא לבין הדפנות, צריך להקפיד שהוא לא  יעלה על. . . , ואז כשר מדין "____ ____".
ג. שאלות לעיון
אצטבא בתוך סוכה גבוהה; "דופן עקומה"
 על מנת לפתור את בעיית "למעלה מעשרים", מציעה הסוגיה להקים אצטבא. שאלה מעשית העולה במקרים האלה היא, מה דינו של אותו חלק של הסוכה שאין בו אצטבא. רש"י מכשיר (ד. ד"ה כשרה), תוך התבססות על דין "פסל" (יט.). עיין בר"ן על הרי"ף (ב.) ד"ה גרסי', וכתב, בנה. תוך כדי עיסוקו בשאלה זו, הוא מעלה שתי הבנות בסיסיות בדין "דופן עקומה". בפשטות נראה ששתי ההבנות האלו מתבטאות בשתי הלכות ברמב"ם:
 
הלכות סוכה פרק ד הלכה יד
בנה איצטבה בה כנגד דופן האמצעית על פני כולה אם יש באיצטבה שיעור רוחב הסוכה צ כשרה, בנה איצטבה מן הצד אם יש משפת איצטבה ולכותל ארבע אמות פסולה פחות מארבע אמות כשרה, בנה איצטבה באמצעה אם יש משפת איצטבה ולכותל ארבע אמות לכל רוח פסולה, פחות מארבע אמות כשרה, וכאילו המחיצות נוגעות באיצטבה והרי מן האיצטבה ועד הסיכוך פחות מעשרים אמה.
שם פרק ה הלכה יד
במה דברים אמורים בסוכה קטנה אבל בסוכה גדולה סכך פסול באמצע פוסל בארבעה טפחים פחות מיכן כשרה, ומן הצד פוסל בארבע אמות ופחות מיכן כשרה. כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת, וכן חצר המוקפת אכסדרה שסיכך עליה, וכן סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו בצד הדפנות מלמעלה, אם יש משפת הסכך הכשר ולכותל ארבע אמות פסולה, פחות מיכן רואין כאילו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל וכשרה, ודבר זה הלכה למשה מסיני. 
נביא את דברי נושאי הכלים על ההלכה הראשונה:
מגיד משנה: בנה איצטבה באמצעה וכו'. גם זה שם ואמרו שם פחות מד' אמות כשרה ואחריה דופן עקומה ופי' רבינו שרואין כאילו המחיצות נוגעות לאיצטבה וכן פירשו הגאונים ז"ל. ומדבריהם למדנו שהם מכשירין הסוכה (כלומר גם חוץ מן האצטבה, א.ק.) ע"י כך. והאחרונים ז"ל מפרשים בזה פירוש אחר ופוסלין יתר הסוכה חוץ מן האיצטבה.
כסף משנה: בנה איצטבה באמצעה וכו'. כתב הרב המגיד ופירש רבינו שרואין כאילו המחיצות נוגעות באיצטבה וכן פי' הגאונים ז"ל ומדבריהם למדנו שהם מכשירים הסוכה ע"י כך ע"כ. וכתב כן לפי שיש מפרשים דדופן עקומה היינו שרואים כאילו הסכך כולו שמן הדופן עד האיצטבה הוא הדופן אלא שנתעקם שכן דרכן של כותלים להתעקם ולפי דעתם הדבר ברור שאותו שיעור שבין הדופן לאיצטבה אינו כשר כיון שאנו דנין סכך שעליו כאילו הוא דופן. וא"ת הרי דעת רבינו בפרק ה' כדעת אותם המפרשים שכך כתב שם רואים כאילו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל. ואפשר לומר דשאני לרבינו בין היכא שפסול הסכך מחמת עצמו כי התם דאז ודאי לא מכשרינן לאכול תחתיו אלא רואין כאילו הכותל נעקם וכו' להיכא שפסולו מחמת גובהו כי הכא דכיון דאיכא שיעור הכשר סוכה באיצטבה ואידך הוי נמי סכך כשר אע"פ שהוא גבוה עשרים לא גרע מפסל היוצא מן הסוכה דנדון כסוכה. וזה דוחק דנימא דשאני פירוש דופן עקומה מהכא להתם. ואם כך היתה כוונת רבינו הרבה סתם הדברים. ועוד דאפילו נימא דסובר רבינו דרואין כאלו המחיצות נוגעות באיצטבה מאן לימא לן שסובר שאוכלין תחת אותו סכך שחוץ לאיצטבה דילמא ס"ל כהר"ן שחלק על רש"י וכתב דלית לן לאכשורי משום פסל היוצא אלא בהנהו גווני דאמרינן בגמ' לא בגוונא אחרינא דאיכא למימר דלא עדיף כהנהו. אלא דוקא במקום איצטבה כשר. לכך נ"ל שדעת רבינו שלא להכשיר אלא תחת סכך האצטבה וטובא קמ"ל דסד"א דניגזור דילמא אתי למיכל באידך גיסא קמ"ל. ומ"ש כאן וכאילו המחיצות נוגעות באיצטבה לא נתכוון לומר שהמחיצות דוקא נוגעות והסכך כשר אלא לומר כאילו המחיצות נוגעות לאיצטבה ואינן מרוחקות כלומר דרואין כאילו נעקם הכותל ויחשב אותו סכך מגוף הכותל וכמו שביאר בפרק שאחר זה.
הכסף משנה אינו מעוניין לומר שיש ברמב"ם "שתי הלכות", אך הגרי"ד סולוביצ'יק בשיעוריו למסכתנו מאמץ הסבר זה, כדרכו. מדוע מסביר הרמב"ם את "דופן עקומה" באופן שונה בשני המקרים? הגרי"ד מנמק, שכאשר הדופן פסול (כלומר גבוה מעשרים), אין די ב"עיקומו", כי הוא יישאר גבוה מעשרים; אין ברירה אלא "לקרב" אותו אל אצטבא, כך שנוכל להתחיל למדוד אותו ממפלס גבוה יותר. מאידך, כאשר אין בעיה בגוף הדופן, אלא בריחוקו מן הסכך, כי סכך שיש בו פסול בגופו חוצץ בין הדופן האנכי לבין הסכך הכשר, ואין אפשרות "לקרב" ביניהם - חייבים להזדקק לדין השני ("עיקום").
 
 
 
 

[1] ראה סוכה ז: - "אחרים אומרים: סוכה העשויה כשובך - פסולה, לפי שאין לה זויות."
[2]   הסמ"ע הסביר שם מדוע חייבים במזוזה באוצרות יין, הפטורים מחיוב מעקה, למרות שהן מזוזה והן מעקה מתחייבים במקום המוגדר כ"בית".