סוכה טז ע"א- טז ע"ב

  • הרב אליקים קרומביין
לימוד מודרך למסכת סוכה
דפים טז. - טז:
דף מספר 21
א. הקדמה
בעבר עסקנו בדין "לבוד" בהקשרים שונים. דין זה נכנס לפעולה כאשר יש לנו שני מרכיבים פיזיים שצריכים להיות סמוכים זה לזה, והעיקרון של "לבוד" מאפשר לנו להגמיש את הדרישה להצמדה הדוקה, ולהסתפק בקרבה שהיא פחותה משלושה טפחים. המשנה שלפנינו מעלה את האפשרות שייתכן שבכלל אין צורך שכל המרכיבים של הסוכה יהיו צמודים זה לזה, ועל כן ניתן להכשיר גם ברווח העולה על שלושה טפחים. ובאופן ספציפי יותר: האם החלק העליון של הדופן חייב להיות סמוך לסכך, והאם החלק התחתון חייב להיות סמוך לקרקע?
ב. שאלות על פשט הגמרא - מחיצה תלויה (המשנה טז. וגמרא עליה עד טז:)
1. ר' יוסי מתיר "מחיצה תלויה" בסוכה, רוצה לומר...; ותנא קמא פוסל. אך הכל מסכימים שאם התחיל לארוג את הדופן מלמטה, ניתן להסתפק בגובה של עשרה טפחים אפילו אם...
2. ר' יוחנן השווה בין זה לבין מחלוקת אחרת. ר' יהודה התיר לשאוב בשבת מבור שבין שתי חצרות המחולקות על ידי מחיצה העוברת על פני הבור. לחכמים, אין להתיר אלא אם המחיצה...
3. אבל סוגייתנו מבחינה בין המקרים. ר' יוסי מקל רק בסוכה, ולא בעירובין כי...; ולהפך, יש לומר גם שר' יהודה התיר דווקא בעירובין כי ...
4. מעשה שהביאו ספר תורה לבית הכנסת בציפורי על ידי מחיצה תלויה. אבל אין להוכיח מכאן שר' ____ , שהוא היה ה"מרא דאתרא" בציפורי, התיר את הדבר, כי האירוע היה בימי...
5. הגמרא מכשירה מחיצה הסומכת על "תרי לבוד" - באיזה מקרה?
6. ניתן לסמוך על לבוד גם כאשר יש רווח בין דופן אחת לשנייה, ואז מספיק אם משך הדופן הוא רק...
ג. שאלות לעיון
מעשה ציפורי: האם מחיצה נחשבת "אהל" בהלכות שבת
כדי לאפשר העברת ספר תורה לבית הכנסת בשבת, נמסר שפרסו סדינים ליצור מחיצה. הגמרא תוהה כיצד היה ניתן לעשות כן בשבת, אבל באשר לזיהוי הבעיה המסוימת שהטרידה את הסוגיה, נחלקו הגרסאות. רש"י כאן מפרש שהגמרא מתקשה להבין כיצד פתרו את בעיית מלאכת הוצאה בהעברת הסדינים דרך רשויות שונות, אבל בדבריו בד"ה "והלא הכל מודים" נרמז שייתכן הסבר אחר. ואכן, סוגייתנו מופיעה כלשונה גם במסכת עירובין פו:, אלא ששם הגרסה היא כדלהלן:
דכי אתא רב דימי אמר: פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום, למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו. פרסו? לכתחילה מי שרי? והא הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת! - אלא: מצאו סדינין פרוסין על העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו.
ושם רש"י מפרש:
הכל מודים - ר' אלעזר ומחלוקתו, שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון, דאיכא למאן דאמר פוקקין בו, ואף על גב דמוסיף על אהל עראי הוא - מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה בשבת, בפרק כל הכלים (קכה, ב).
המקור לדבריו הוא במשנה שבת קכה::
פקק החלון, רבי אליעזר אומר: בזמן שהוא קשור ותלוי (רש"י: שאינו נגרר בארץ, שהחבל שהוא קשור בו אינו מגיע לארץ), פוקקין בו, ואם לאו - אין פוקקין בו (דמיחזי כמוסיף על הבניין). וחכמים אומרים: בין כך ובין כך פוקקין בו.
הגמרא מסבירה את המחלוקת (שם):
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת. לא נחלקו אלא להוסיף (רש"י: כגון שהיה מחצלת פרוסה עליהן וכרוכה ונשאר בה אויר, ולמחר פושטה, דומיא דפקק, דמוסיף בעלמא הוא), שרבי אליעזר אומר: אין מוסיפין ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת. וחכמים אומרים: מוסיפין בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב.
לפי רש"י בסוגייתנו, אי אפשר לאסור את תליית הסדינים משום עשיית אוהל עראי, כי "מחיצה" אינה "אהל". לפי זה, כיצד ניתן לאסור סגירת חלון משום אוהל? רש"י בשבת עונה על כך:
שאין עושין אהל עראי - לפרוס מחצלת על ארבע מחיצות או על ארבע קונדסים להיות צל לאהל מן החמה, ודוקא גג, אבל מחיצה - לאו אהל הוא, ושרי לפורסה לצניעות, כדאמרינן עירובין (צד, א) בעובדא דשמואל, ופקק החלון דמתניתין - משום דבנין קבוע הוא ומיחזי כמוסיף על הבנין.
 
אך כפי שראינו, רש"י עצמו אינו מעורר את הבעיה הזאת בפירושו במסכת עירובין, ורוב הראשונים באמת סבורים שגם מחיצה ללא גג עלולה להיאסר מדין אהל. ראשית כל, הפירוש של רש"י בסוגייתנו לא שכנעה אותם, כפי שניסח זאת הריטב"א:
ואינו נכון, חדא, דמאי מתמהינן היאך הביאום, דדילמא דרך מלבוש אייתינהו!
עדו טענו הראשונים ש"עדי הנוסח" שהיו לפניהם תמכו בגרסה שנדחתה על ידי רש"י. לאחר דיון ארוך, מביאים התוספות אצלנו (ד"ה פירסו) את שיטת רבנו תם, שבניית מחיצה אסורה משום אוהל, אבל זאת רק בתנאים מסוימים. ניסוח אחד מופיע בריטב"א:
דודאי כל שעשה שלש מחיצות אהל הוא, והיכא דאיכא בר מיניה שלש מחיצות ועשה דופן רביעית, חשוב תוספת אהל[1], ולאפוקי מחיצה אחת או שתים, א"נ גג בלא מחיצות דלא כלום הוא[2].
אך בתוספות הנ"ל ("ונראה לר"ת...הכי משתריא") מובא בשם רבנו תם שמספר המחיצות אינה הנקודה המהותית, שכן גם מחיצה אחת אסורה, אם היא "מתירה", כלומר יש לה משמעות הלכתית. דופן רביעית בסוכה מותרת, משום שהיא אינה מוסיפה שום הכשר לסוכה.
מדוע רק מחיצה "מתירה" כמו המחיצה בסוגייתנו, המתירה טלטול אסורה מדין "אהל"? הגרי"ד סולובייצ'יק ז"ל הסביר שביסוד הדבר, רבנו תם קיבל את טענתו של רש"י שמחיצה בעלמא אינה מוגדרת כאהל. אולם, כאשר אנו מקימים מחיצה הקובעת מציאות הלכתית חדשה, בעצם יצרנו רשות חדשה. למשל, מחיצה המתירה טלטול יוצרת רשות היחיד. בניית אהל פיסי אסור משום שהיא יוצרת חלל פיסי חדש; ובמקביל, יצירת יחידת שטח חדשה מן הבחינה ההלכתית, באמצעות הקמת מחיצה, אסורה אף היא מדין אהל.
הכשר סוכה על ידי שתי "הלכות"
הטור חידש עיקרון זה בשני מקומות:
היו דפנותיה גבוהות י' טפחים או אפי' אין בהם אלא ז' ומשהו ומעמידן בפחות מג' סמוך לארץ כשירה אפי' הגג גבוהה הרבה ובלבד שיהיה מכוון כנגדן ואפילו אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך ג' כנגדו כשירה.
 (סימן תרל).
הרי שניתן להכשיר את הסוכה בהסתמך על צירוף שתי "קולות" - ריחוק הסכך מן הדופן בציר האנכי, וצמצום הפער האופקי בין הסכך לדופן באמצעות לבוד. כיוצא בזה כתב הטור בסימן תרלב:
סכך פסול פוסל באמצע בד' טפחים אבל פחות מד' כשירה ומותר לישן תחתיו. מן הצד אינו פוסל אלא בארבע אמות אבל פחות מד' אמות כשירה דאמרינן דופן עקומה, אפילו אין הדופן אלא י' טפחים והגג גבוה ממנו הרבה, שאנו רואין הדופן כאילו עולה עד למעלה ואז נאמר דופן עקומה.
כאן מצרף הטור "גוד אסיק" עם "דופן עקומה".
וכתב הב"ח בסימן תרל:
ומכל מקום איכא למידק מנ"ל לרבינו דאף כשהגג גבוה הרבה שרינן בהרחיק הסכך מן הדפנות פחות משלשה, ודילמא דוקא כשהגג והדפנות שוין בגובה התם הוא דקאמר דהרחיק הסכך מן הדפנות פחות משלשה כשרה מטעם לבוד אבל בכי האי גונא מנ"ל. ואפשר דמדתנן ההיא ד"הרחיק"[3] סמוך לההיא ד"למטה למעלה אם גבוה עשרה טפחים כשרה", משמע ליה דעלה קאי לאורויי לן דאפילו בכי האי גונא שהגג גבוה הרבה אם הרחיק הסכך מהדפנות במשך שלשה טפחים פסולה, אבל בפחות משלשה כשרה.
בסימן תרלב ציין הב"ח שחשבון דומה עשוי להסביר גם את המקרה השני בטור.
לעומת שיטת הטור, עיינו בר"ן (ב. בדפי הרי"ף, ד"ה בנה, במיוחד "ולפי שטה זו גם כן...למימר דופן עקומה"). יש המסבירים את עמדת הר"ן בכך שאין הוא מוכן להשתמש בצירוף שתי "הלכות" כדי להכשיר. ואולם ניתן להסביר אחרת את שיטתו. שכן הטור מניח שחייבים לומר "גוד אסיק" כדי להכשיר מחיצה שאינה מגיעה לגג גבוה. לעומת זאת, ראו את דעת הר"ן בעניין זה - ב. בדפי האלפס ד"ה וגרסי' תו בגמרא ת"ר נעץ, ודייקו בסוף דבריו. מחלוקת זו צויינה בדף מס' 5, בשאלה לעיון בנושא "גוד אסיק". לפי זה יש לומר שאין מחלוקת בעניין ההסתמכות על שתי "הלכות".
 
 
 
 

[1]   כלומר, ומותרת לדעת החכמים החולקים על ר' אליעזר.
[2]   ומותר לכל הדעות.
[3]   כוונתו למשנה הבאה, בדף יז. (עיינו שם).