סוכה ט ע"ב - י ע"א

  • הרב אליקים קרומביין
לימוד מודרך למסכת סוכה
דפים ט: - י.
 
דף מספר 12
א. הקדמה
המשנה החדשה בדף ט: פותחת נושא חדש בהלכות סוכה. כדי לקיים את המצווה, עלינו לשים לב לא רק להתאמת הסוכה עצמה לדרישות ההלכה, אלא גם לסביבה שבה הסוכה מוקמת; שכן גורם פיסי הנמצא מעל הסוכה, וחוצץ בינה לבין השמים, עלול לפסול את הסוכה. יש לשים לב לשתי נימות אפשריות בתפיסת הבעיה: ייתכן שמדובר בסוכה כשרה, הנפסלת מכוח הימצאות מתחת ל"גג"; מאידך, ייתכן שאותו "גג" נתפס כחלק מן הסכך, אם מבחינה פיזית ואם על פי הגדרה, ונמצא הסכך עצמו פסול.
ב. שאלות בקיאות
 סוכה תחת האילן (המשנה ט: וגמרא עד הנקודתיים)
1. המשנה פוסלת את הסוכה שנבנתה תחת האילן, תוך השוואתה ל..., ומכאן מדייק רבא שמדובר דווקא באילן ש...; והפסול במקרה זה נלמד מפסוק, כדלהלן.
2. אולם, טוענת הגמרא, גם באילן ש..., יש לפסול מטעם אחר: משום שהצל של הסוכה נוצר מצירוף ____ ____ עם ___ ___. לכן, צריך להעמיד את המשנה דווקא במקרה ש"חבטן", דהיינו שהשפיל את הענפים אל הסכך, ואינם פוסלים את הסוכה משום שהם ____ ב____ (רש"י). החידוש בהיתר זה הוא שאין גוזרים מקרה ש...אטו . . .
סוכה על גבי סוכה (עד המשנה י.)
3. הברייתא בגמרא לומדת את הפסול הזה , כמו פסולם של סוכה...וסוכה..., מהפסוק...
4. רבי ירמיה ממחיש. המקרה הפשוט של "סוכה תחת סוכה" הוא כאשר בשתיהן יש סכך ש____ מרובה מ____, ואז התחתונה ____, והעליונה ____ בתנאי שאיננה ...
5. ניתן להכשיר את התחתונה על ידי "דילול" הסכך שלה עד ש..., ואז שתיהן כשרות, אם העליונה איננה...
6. עוד דרך להכשיר את התחתונה הוא על ידי "דילול" הסכך של העליונה, עד ש..., ובמקרה זה העליונה ____ והתחתונה ____ . אמנם. אם הסכך של העליונה הוא למעלה מעשרים אמה מהקרקע, בכל זאת יש לפסול את התחתונה מטעם אחר, והוא ש...
7. אם נחזור לנקודת המוצא - שבשתיהן יש צלתה מרובה מחמתה - ניתן להגיע למצב שהתחתונה עדיין פסולה משום "תחת הסוכה", והעליונה פסולה גם היא, כגון ש...
8. הגמרא אומרת שהחידוש של רבי ירמיה הוא שמכשירים את התחתונה כאשר העליונה פסולה כי ____ ____ מ____ . הדעת הייתה נותנת לפסול מקרה זה מדרבנן, כי הבונה עלול להגביה את העליונה עד..., במחשבה שהיא ממילא פסולה, ולכן אינה יכולה לפסול את התחתונה מדין "תחת הסוכה", כאשר הוא שוכח שיש בכל זאת לפסול משום ש...
9. כדי לפסול סוכה שתחת הסוכה, צריך שיהיה רווח ביניהן. שלש דעות נאמרו בשיעור הרווח הזה:...
10. ר' יהודה אומר שאין פוסלים את התחתונה אם אין "____" בעליונה, היינו - שאינה ראויה למגורים. העיקרון הזה מוסכם לכולי עלמא, ולא נחלקו אלא בגבולותיו. לדעת ר' יהודה אין פוסלים אלא אם הגג של העליונה חזק דיו על מנת לקבל ברווח ____ ו____ של עליונה, ואילו החכמים פוסלים גם אם הוא מסוגל לשאת אותם על ידי ____ .
ג. שאלות לעיון
נחזור ונעיין בשני מושגי הפסול שעלו בגמרא - סוכה תחת סוכה, וסכך פסול מצטרף לסכך כשר - וביחס ביניהם.
סכך פסול מצטרף לסכך כשר
בהבנת פסול זה נחלקו הראשונים: האם הדרישה היא להגיע לחפצא של סכך כשר המסוגל ליצור צל ("צלתה מרובה"), או האם דנים אנו בחלל של הסוכה, ובודקים מאיפה מגיע הצל? דייקו בלשון רש"י ט: ד"ה הא קא מצטרף סכך פסול, וביתר פירוט בתוס' ד"ה הא (עד "תדע"). הרא"ש כאן בסימן י"ד מביא את דעת הריב"א החולק. על דעת רש"י ותוספות קשה לכאורה מהגמרא י., שם אומרת הגמ' שאם התחתונה צלה מרובה מחמתה, והעליונה גבוהה עשרים, אז מצטרף סכך פסול לסכך כשר. אך התוספות כבר יישבו קושיה זו ("והא דאמרינן בסמוך...אלא מחמת עליונה"); וראו גם בר"ן ד: בדפי הרי"ף ד"ה וגרסי' (עד "וא"ת ואמאי וכו'").
 יחס "תחת האילן" ל"סכך פסול מצטרף"
"תחת האילן" ו"בתוך הבית" נובעים מאותו מקור שממנו לומדים פסול "תחת הסוכה", ומכאן נראה שיסוד כולם זהה מבחינה רעיונית. ואכן, כך ניסח את הדברים הטור בסימן תרכו:
מקום הראוי כיצד? שיעשנה תחת אויר השמים דכתיב "בסוכות תשבו" ודרשינן ולא בסוכה שתחת סוכה ולא בסוכה שתחת הבית ולא בסוכה שתחת האילן.
הרי שלדעתו הפסול של כל המקרים הללו זהה - משום שהסוכה היא "לא במקום הראוי".
הר"ן הנ"ל הקשה מדוע אין הכשר "חבטן" מועיל בצלתה מרובה מחמתה, ותירץ שבכגון זה אין ביטול ברוב. אך בפשטות היה אפשר לומר שאין כלל קושיה, ובאמת ההיתר מועיל בכל מקרה. שכן משנתנו דיברה על פסול "תחת האילן", הדומה ל"תחת הסוכה", ועל הפסול הזה אמר רבא שאינו נוהג באילן "דליל". לעומת זאת, "סכך פסול מצטרף" הוא דין אחר. כך משתמע גם ברש"י (ט: ד"ה מאי למימרא). הנפקא-מינה ביניהם היא ש"תחת האילן" נוהג רק באילן שצילו מרובה, ורק אם יש רווח בינו לבין הסוכה (כמו ב"תחת הסוכה" י.); ומאידך, "סכך פסול מצטרף" נוהג רק בסוכה שצלתה מועטת, כדעת רש"י ותוס'. יש להניח שהר"ן התקשה כנ"ל משום שלדעתו גם סכך בסוכה שצלתה מרובה יכולה להיפסל אם מצרפים לו סכך פסול, והרי צירוף זה ייתכן בלי כל קשר למרחק שבין הסככים. אם כן, הנפקא-מינות בין שני הפסולים נמחקו, ולכן לדעתו יש לראותם כפסול אחד: למעשה, "אילן" תמיד יפסול מטעם סכך פסול מצטרף, ואין כאן שני פסולים שונים. כך כתב המגן אברהם על דין משנתנו (סימן תרכו, סעיף קטן א'):
תחת בית - בית פסול דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה [רש"י דף י"ד]...ואילן פסול משום דמחובר הוא.
בקיצור, הפסול של סכך תחת האילן הוא פסול בעצם הסכך, ולא סכך כשר הנפסל כי הוא "תחת הבית". לפי זה, כיצד נבין את הגמרא בדף י. התולה את הפסול במרחק שבין הסככים?
לפי שיטה זו קשה להבין מדוע לומדים תחת האילן מפסוק נפרד, ואכן המהרש"א כאן י. (ד"ה אהובי) מביא שאחיו הקשה כך על ריב"א: הרי לדעתו (כמן לר"ן) אפילו סוכה גמורה נפסלת מחמת "מצטרף", ומה מוסיפה הדרשה המיוחדת? עיינו שם בתירוצו (עד "מקום לדחות פריב"א"). ה"בית מאיר" מתרץ אחרת: אדרבה, מכאן למד ריב"א את שיטתו. שכן לכאורה כוונת הדרשה היא שתהיה סוכה אחת ולא שתי סוכות, אבל מה הפסול בסוכה בתוך בית שהיא באמת רק סוכה אחת? על כרחנו ששני פסולים נפרדים נשנו כאן: סוכה מתחת לסוכה, וסכך פסול המצטרף לסכך כשר, למרות שהסכך הכשר הוא צלתה מרובה מחמתה.
כל זה לעניין סוכה תחת האילן ובתוך הבית. אך לעניין סוכה מתחת הסוכה, במבט ראשון נראה שכולם יודו שאין לדין זה קשר עם דין "סכך פסול מצטרף", שהרי אין כאן אלא סכך כשר. אך הרמב"ן הבין אחרת. להלן בתחילת פרק שני, הסביר הרי"ף את הסיבה לפסול הישן מתחת למיטה (י. בדפי הרי"ף "תרגמה שמואל. . .") ובעל המאור שם השיגו. הרמב"ן שם במלחמת ה' מגן על תפיסת הרי"ף, ותוך כדי דבריו הוא מפרש גם את העניין של סוכה מתחת לסוכה ("ומתורת סוכה. . .סכך תחתון"). על פי הבנתו של הרמב"ן יש לנו דרך אחרת ליישב את קושיית אחי המהרש"א.
סכך גבוה למעלה מעשרים
האם במקרה כזה הסכך פסול בחפצא, או שהסוכה פשוט גבוהה מדי? הדבר תלוי במחלוקת הראשונים שמייד נראה. כדי לתקן בעיית "תחת הסוכה", אומר רבי ירמיה שניתן למעט את הסכך של העליונה. אך מה קורה אם העליונה היא למעלה מעשרים? נחלקו בכך רש"י ורבינו תם (תוד"ה הא בחצי השני - "ורבינו תם מפרש"). גם תוספות רי"ד חולק על רש"י. לדעתו, אם העליונה היא למעלה מעשרים, לא יהיה בכך כדי לפסול את התחתונה מדין "פסול מצטרף לכשר". אלא שלדעתו אין זה משום שהסכך של העליונה הוא כשר; בעניין זה צודק רש"י - סכך שהוא גבוה מדי הוא סכך פסול. אבל מדוע אין התחתונה נפסלת משום כך, ומה ההבדל בין זה לבין סוכה תחת האילן? הרי"ד מסביר זאת כך:
פעמים ששתיהן פסולות, כגון דתרווייהו צלתן מרובה מחמתן, וקיימא עליונה למעלה מעשרי'. איכא לדיוקי מהכא, דאע"ג דקיימא עליונה למעלה מעשרים, טעמא דצלתה מרובה מחמתה; הא חמתה מרובה מצלתה תחתונה כשרה. ומיכן יש להקשות לפתרון המורה[1], שפירש דאי קיימא עליונה למעלה עשרים אמה, אע"ג דחמתה מרובה מצלתה תחתונה פסולה, דקא מצטרף סכך פסול להדי סכך כשר. שהרי בכאן למעלה מעשרים היא, ודוקא אם צלתה מרובה מחמתה תחתונה פסולה, אבל אם חמתה מרובה היא כשרה. דכי פסלינן היכא דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר דוקא במחובר, דחשיב ולא בטיל, אבל בכל מילי בטל ברוב.
 
 
 
 
 

[1]   "המורה" הוא כינוי לרש"י בפיו של הרי"ד.