SITE NO LONGER SUPPORTED

THIS SITE IS NO LONGER SUPPORTED            בית מדרש הוירטואלי עבר דירה
PLEASE FIND US AT OUR NEW TORAT HAR ETZION WEBSITE                                  
     English shiurim @ https://etzion.org.il/en          לשיעורים בעברית @ 
https://etzion.org.il/he

סוכה יח ע"א

  • הרב אליקים קרומביין
לימוד מודרך למסכת סוכה
דף יח.
 
דף מספר 23
א. אוויר שלושה טפחים - הקדמה
בשבוע שעבר למדנו מה רוחב החלל הריק ("אויר") או הסכך הפסול, הפוסל את הסכך. הפעם נלמד קטע קצר בגמרא, ועל פיו נעמיק יותר בהגדרת התופעה של החלל הריק שבסכך. מהגמרא שלפנינו יוצא שלגבי אויר ישנה שיטה המחמירה מאוד, הפוסלת אפילו בפחות משלשה טפחים.
ב. שאלות על פשט הגמרא - הכשר אויר בסכך על ידי "לבוד" (יח. שורה 12 "אמר אביי" עד סוף העמוד "אתמר")
1. לעיל[1] ציין אביי שבסוכה קטנה שיעורי סכך פסול זיהה לשיעור אויר:... ; לפי זה, אין להכשיר אויר שהוא גדול מדי על ידי מיעוטו ב..., ואין ברירה אלא למעטו ב...
2. לעומת זאת, בסוכה גדולה ניתן למעט את האוויר אפילו ב... , ומצב זה כשר מדין "לבוד".
3. רב אחא ורבינא נחלקו אם מועיל לבוד גם ב____ או רק... .
4. כל דעה מביאה ראיה לעצמה. מצד אחד, בעניין ערובין מכשירים קורה ש... ; אבל מצד שני, אם מונחת טומאת מת מתחת לתקרה שיש בה ארובה קטנה, הדין הוא...
5. ר' יהודה בר אלעאי דרש שבית שנפחת וסיכך על גביו הסוכה כשרה, וגרם לר' ישמעאל ב"ר יוסי להגיב: "רבי פרש!" - שאין להכשיר כאשר המרחק בין הפחת לקירות הוא ...
6. נהר שהיה מוחזק שאין במימיו שרצים, צריך לגלות ערנות שמא ישתנה מצב כגון במקרה ש...
ג. שאלות לעיון
העניין העומד לדיון הוא כיצד להבין את הפסול של "אויר". לכאורה אין כאן ממש "פסול", כי בשיעור הקודם למדנו בתוספות (יז., ד"ה אויר) שהבעיה היא שהחלל בסכך מחלק את הסוכה לחלקים, שבכל אחד אין את המינימום הנדרש - שלוש דפנות ושטח שבעה טפחים. בכל זאת, נפנה להלן לבדוק שאלה זו - האם ניתן לראות ב"אויר" גורם הפוסל באופן חיובי?
 
שיטת הגרי"ד סולובייצ'יק
 השיטה ש"אין לבוד באמצע" יוצרת בעיה מאוד פרקטית. כי משתמע שרק "לבוד" עשוי לסתום את חורי האויר בסכך, ומכיוון שאנו שוללים לבוד באמצע - הרי שגם אויר כלשהו פוסל. דבר זה לא ייתכן כלל: מכיוון שאנו מכשירים "צלתה מרובה מחמתה", בוודאי שמותר שיהיו חללים ריקים בסכך. הריטב"א דן בשאלה זו ואומר כך:
...וחד אמר "אין לבוד באמצע" ופסול אפילו בסוכה גדולה. מיהו בשיש בו כדי ראשו, אבל לא בפחות מכאן, דאלת"ה היה צריך לעשות סוכה מעובה כמין בית באמצע. אלא ודאי כדאמרן.
על המדוכה ישבו גם התוספות (יח. ד"ה אין לבוד) בקושייתם, ותירוצם שונה. מאלפת היא ה'הוה-אמינא' (בלשון התוס' - "צלתה מרובה מחמתה תיפסל..."), שממנה ניתן ללמוד שייתכן מסברה שאויר הוא פסול עצמאי בסוכה, ולא רק חוסר-רצף המחלק בין המרכיבים של הסוכה ו"מפרק" אותם זה מזה מן הבחינה ההלכתית. לפי השיטה שיש "לבוד" באמצע, ואויר פוסל למעשה רק בשלשה טפחים, הדבר עדיין ייתכן, שכן בכל מקרה לא נגיע למסקנה הקיצונית שממנה התוספות נרתעים. ואולם יש להודות שגם זה מאוד "מרתיע" - הייתכן שנפסול סוכה גדולה בגלל חור אחד בסכך, אפילו אם יש בו 3 טפחים?
מדברי הגרי"ד סולובייצ'יק (ב"רשימות שיעורים" למסכתנו) עולה גרסה מתונה של האפשרות הזאת. הוא מוכיח שיש סוגים שונים של פסול "אויר". יש להבדיל בין אויר שלשה טפחים, ולבין אויר כלשהו למאן דאמר אין לבוד באמצע. נחזור שוב לתוספות לעיל יז. ד"ה אויר (שלמדנו בשיעור שעבר); הם מעלים על דעתם שהסוכה תיפסל גם אם ה"חור הריק" אינו חותך את הסכך ממש עד הדופן האמצעית, ויש פס צר של סכך כשר המחבר את הסכך הנמצא בשני צידי הסכך הפסול. התוספות מציעים שחיבור זה אינו מועיל. ומובא בשם הגרי"ד שהקשה:
ואילו כאן (בתוס' יח.) שהאויר משהו למ"ד אין לבוד באמצע, שיטת התוס' שהסוכה ודאי כשרה, ופסולה רק כשיש משהו אויר על פני כל הסוכה. מאי שנא זה מזה?
וי"ל שלמ"ד אין לבוד באמצע אויר כל שהוא מחלק את הסוכה... עם כל זה יש חיבור השיעורין דרך הצדדין. אויר ג' לעומת זה חל כפוסל של הסוכה ויכול לפסול גם כשקיים חיבור דרך הצדדין...
בכל מקרה ברור שהתוספות בדף יז. הבינו שהבעיה ב"אויר" היא ניתוק; ואף על פי כן סובר הגרי"ד שיש דרגות שונות של "אויר", ויש להם תוקף שונה בתור "מנתקים". יש אויר המנתק באופן חיובי (3 טפחים), אשר לו קורא הגרי"ד "פוסל", ועל דבר כזה לא יכול חיבור דק להתגבר. ואילו אויר כלשהו, לפי הדעה שאין לבוד באמצע, אינו אלא הפסקה ברצף, וניתן לעקוף אותו על ידי חיבור דק.
שיטת ר' חיים
מזוית אחרת בוחן ר' חיים מבריסק את הגדרת הפסול של אויר. שאלתו היא מה משמעות השיעור "ג' טפחים" כדרישת מינימום לפסול באויר? מסוגייתנו נראה שהיסוד הוא "לבוד", ולפי זה באופן מהותי כל חלל פוסל, אלא שחלל קטן "נסגר" באמצעות לבוד. אפשרות אחרת היא ששלשה טפחים הוא שיעור עצמי, ללא קשר ללבוד. אפשרות זו היא לכאורה נגד הגמרא שלנו (יח.) אבל ר' חיים מוצא לה מקור. לצורך זה יש ללמוד את הגמרא בדף יט. "תנא פסל ... מאי פסל היוצא מן הסוכה", ובהמשך העמוד "אמר רבי יוחנן ... ישנים תחתיו". הגמרא מציעה הסברים שונים לדין של הברייתא ש"פסל היוצא מן סוכה" נידון כסוכה. ר' יוחנן מבין שהכוונה היא להכשיר את אותם מקומות בסכך שבהם "צלתה מרובה", ור' אושעיא מפרש שמצרפים סכך פסול להשלים את השיעור בסוכה קטנה. אותנו מעניינת קושיית רב הושעיא על שיטת ר' אושעיא, שכן אם "שלשה" הוא מדין לבוד, הקושיא אינה מובנת. ועל כך עמד ר' חיים בחיבורו (פ"ה הי"ט ד"ה והנראה).
...דהנה צ"ע בהא דאויר שלשה פוסל בסוכה ולא פחות, אם הוא זה מדין לבוד, או דהוא דין מסויים בפני עצמו מהילכתא גמירא דשלשה חולק מקום בפני עצמו ופוסל בסוכה. ובאמת דהוא זה סוגיא מפורשת בסוכה דף י"ח [ע"א] דפליגי ר"א ורבינא באויר באמצע סוכה חד אמר יש לבוד באמצע וחד אמר אין לבוד באמצע, הרי להדיא דבאמת אויר פוסל במשהו ורק משום דינא דלבוד הוא דאינו פוסל עד שלשה, אכן קשה ע"ז מדברי הגמ' שהבאנו דקאמר על סכך פסול פחות משלשה לא יהא אלא אויר ואויר פחות משלשה מי פסיל, ואם נימא דכל השיעור דשלשה הוא רק מדין לבוד א"כ הא בסכך פסול לא שייך דין לבוד והיה לו לפסול גם בפחות משלשה, ומאי מדמה הגמ' סכך פסול לאויר, אלא ודאי דהא דאויר שלשה פוסל בסוכה הוא מדין שיעורין והילכתא גמירי לה דכל שהוא שלשה חשוב מקום בפני עצמו לפסול את הסוכה ופחות מזה אינו פוסל, וע"כ סכך פסול ואויר שוין בזה, וא"כ הרי באמצע ומן הצד שוה, וקשה מה דתלי לה הגמ' בדין לבוד. אכן באמת דתרווייהו צריכין, ואין הכי נמי דאויר שלשה הוא מדין שיעורין דכל שלשה חשוב מקום בפני עצמו לפסול את הסוכה, ויסוד הלכה זו נאמרה על הא דצלתה מרובה מחמתה דמבואר בדף י"ט שם לא נצרכה אלא לסוכה שרובה צלתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצלתה מהו דתימא תיפסל בהך פורתא קמ"ל, וברמב"ם פ"ה מסוכה ה"כ ז"ל היה רוב הסיכוך צלתו מרובה מחמתו ומיעוטו חמתו מרובה מצלתו הואיל וצילת הכל מרובה מחמת הכל כשרה עכ"ל, הרי דדין צלתה מרובה מחמתה נאמרה על כל הסוכה ביחד, ומכשרינן גם המקומות שחמתן מרובה מצלתן משום צירופן עם יתר מקום הסוכה, והואיל שבין הכל צלתה מרובה מתכשרא בהכי, ועל זה באה ההלכה דאויר שלשה חשוב מקום בפני עצמו ואינו מצטרף עם יתר הסוכה, ואף אם יהא צלתה מרובה מחמתה ע"י צירוף יתר הסוכה מ"מ מקומו אינו מצטרף ואינו בכלל סוכה ומפסיק ופוסל. וטעמא דלבוד הוא מדינא אחרינא, ומשום דין דפנות האמור בסוכה שתים כהלכתן ושלישית טפח, ואם האויר מפסיק ביניהם הרי נמצא דאין הסככות והדפנות מצטרפין להדדי, ונמצא דכל חלק בפני עצמו חסר לו דין דפנות, ורק משום דינא דלבוד הוא דמצטרפי הסככות והדפנות להדדי, וזהו דפליגי אם יש לבוד באמצע, דאם אין לבוד באמצע נהי דהאויר הוא פחות משלשה ודינו כצלתו מרובה מחמתו ואין כאן חסרון סכך, אבל מ"מ חסר לו דפנות שמצד השני כיון דאין כאן דין לבוד שזהו עיקר המצרף הדפנות להסוכה.
אם כן, גם ר' חיים מדבר על פסול "אויר" שהוא "עצמי", ולא רק עניין של הפרדת חלקי הסוכה. מהי הגדרת הפסול הזה לדעתו ומהן השלכותיו?
בסופו של דבר, אנו רואים שייתכן שהשלכותיו של האוויר שבסכך חורגות מנושא ההפסק שבתוך הסוכה; ועם זאת, לא ראינו מצב שחלל מהווה גורם הפוסל את כל הסכך.
 
 
 
 

[1]   ראו דף מספר 22, שאלה 8.