פתיחת בקבוקים בשבת

  • הרב אביעד ברטוב

פתיחת בקבוקים בשבת

הבעיה העיקרית בפתיחת בקבוקים בשבת אינה, כצפוי, איסורי קורע או סותר, אלא דווקא איסור בונה. חלק מהפוסקים כתבו שכאשר פותחים בקבוק שלא היה פתוח מעולם בערב שבת - 'בונים' את הפקק של הבקבוק והופכים אותו לכלי.

להלכה, הגרש"ז אוירבך (בשש"כ ח"ג פ"ט הע' סא) חילק בין פקקים העשויים מפלסטיק (של משקאות קלים וכד') לבין פקקים העשויים ממתכת (של יינות וכד'). פקקים של פלסטיק - נחשבים ל'כלי' עוד לפני פתיחת הבקבוק, ולכן מותר לפתוח אותם בשבת, ואילו פקקים של מתכת הופכים ל'כלי' רק עם פתיחתו הראשונה של הבקבוק, ולכן אסור לפתוח אותם בשבת. הבדל זה נובע מהבדל באופן הייצור של שני הפקקים. פקקי פלסטיק מיוצרים מראש כפקקים, ואחרי שמכונות המפעל ממלאות את הבקבוק וסוגרות אותו - מצמידים לפקק את הטבעת המוכיחה שהבקבוק עוד לא נפתח. לכן, טבעת זו נחשבת לדבר נפרד, מעין שעווה או טיט המוצמדים לבקבוק, אך הפקק נחשב לכלי עוד לפני שפותחים את הבקבוק לראשונה.

לעומת זאת, תהליך הייצור של בקבוקים הפקוקים בפקק מתכת הוא שונה: לאחר מילוי הבקבוק, מכונה מיוחדת מצמידה שרוול מתכת לצווארו, ואחר כך מנקבת בפקק חורים כדי שיהיה ניתן לפתוח אותו בקלות. לכן, הפקק מעולם לא היה כלי נפרד עד פתיחתו הראשונה של הבקבוק, וממילא הפותח את הבקבוק הופך את הפקק ל'כלי'. מסיבה זו, הרב אוירבך פסק שאסור לפתוח בקבוקים הפקוקים בפקקי מתכת בשבת, משום איסור "בונה" של הפקק. במקרה שאין בקבוק יין פתוח - הגרש"ז אוירבך הציע לנקב את הפקק לפני פתיחתו, וכך הוא אינו נחשב לכלי גם אחרי הפתיחה.

אמנם, שמעתי מהרב שלמה לוי שליט"א שאם הגרש"ז אוירבך לא היה פוסק לאסור - הוא לדידו היה מתיר לפתוח גם פקקי מתכת, כיוון שלדעתו גם שרוול המתכת הראשוני, לפני הצמדתו לבקבוק במפעל, נחשב לכלי, וממילא הפותח את הבקבוק אינו 'בונה' את הפקק לראשונה.