SITE NO LONGER SUPPORTED
THIS SITE IS NO LONGER SUPPORTED בית מדרש הוירטואלי עבר דירה
PLEASE FIND US AT OUR NEW TORAT HAR ETZION WEBSITE
English shiurim @ https://etzion.org.il/en לשיעורים בעברית @ https://etzion.org.il/he
PLEASE FIND US AT OUR NEW TORAT HAR ETZION WEBSITE
English shiurim @ https://etzion.org.il/en לשיעורים בעברית @ https://etzion.org.il/he
פרסומים
הרב אהרן ליכטנשטיין
בשיעור הקודם ראינו את המשנה העוסקת בגירושי קטנה (סד:). המשנה קובעת מהו הגיל המינימלי שממנו והלאה קטנה יכולה להתגרש: "כל שאינה יכולה לשמור את גיטה – אינה יכולה להתגרש". אגב דין זה עוסקת הגמרא בגילאים המינימליים שבהם יכולים קטן או קטנה ליצור חלויות מסוימות, כגון: זכייה, מקח וממכר, קידושין וחליצה. בסיומה של הסוגיה מסכם רבא את השלבים השונים בחייהם של הקטן או הקטנה, ואת המשמעות ההלכתית של כל שלב:
"אמר רבא: ג' מדות בקטן.
צרור וזורקו, אגוז ונוטלו – זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, וכנגדן בקטנה מתקדשת למיאון.
הפעוטות – מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין, וכנגדן בקטנה מתגרשת בקידושי אביה.
הגיעו לעונת נדרים – נדריהן נדר והקדשן הקדש, וכנגדן בקטנה חולצת.
ולמכור בנכסי אביו – עד שיהא בן עשרים"
(גיטין סה.).
לפרטים נוספים >
ברישא של המשנה נחלקו התנאים בעניין היכולת של נערה לקבל את גיטה מיד בעלה. כפי שנראה להלן, הראשונים נחלקו האם הרישא של המשנה עוסקת גם בקטנה, או דווקא בנערה. על כל פנים, שוטה ודאי איננה כלולה בדין הרישא. לעומת זאת, הסיפא של המשנה קובעת עיקרון רחב יותר: "כל שאינה יכולה לשמור את גיטה – אינה יכולה להתגרש". עיקרון זה נוגע לא רק למי שאינה יכולה לשמור על הגט מחמת גילה הצעיר, אלא גם לשוטה, שאיננה יכולה לשמור על הגט אף בגדלותה.
מקורות – (א) גיטין סד: משנה וגמרא; רש"י ד"ה היא ואביה, אינה מתגרשת; תוספות ד"ה נערה המאורסה, וכל שאינה; רי"ף ל:-לא.; קידושין מג: ו-מד:, רמב"ן ד"ה הא דתנן; רמב"ם הל' אישות פ"ג הי"א.
(ב) נערה נשואה – תוספות קידושין י. ד"ה ומקבל; רש"י קידושין מג: ד"ה היא ואביה, יבמות קט. ד"ה קטנה שהשיאה אביה, סנהדרין סט. ד"ה קנאה.
(ג) קטנה ושוטה – יבמות קיג:, תוספות ד"ה יצתה; ראבי"ה סי' תתקנ"א.
"נערה המאורסה, היא ואביה מקבלין את גיטה. אמר רבי יהודה: אין שתי ידים זוכות כאחת, אלא אביה מקבל את גיטה בלבד.
וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה – אינה יכולה להתגרש"
(גיטין סד:).
לפרטים נוספים >
"האשה שאמרה: 'התקבל לי גיטי' – צריכה שני כיתי עדים, שנים שאומרים 'בפנינו אמרה', ושנים שאומרים 'בפנינו קבל וקרע'" מקורות – (א) גיטין סג: משנה וגמרא, רש"י ותוספות רי"ד על אתר; תוספות ד"ה שליש; רמב"ן ד"ה רב הונא; רשב"א ד"ה ורב חסדא; מיוחס לריטב"א ד"ה רב הונא; חידושים מכתב יד ד"ה מתניתין, אמר רב יהודה; שו"ת הרי"ף סי' ל"ד.
(ב) סנהדרין לא.-לא:, תוספות ד"ה אין עליו עדים, מהרש"א שם; ש"ך חושן משפט נ"ו ס"ק א; תוספות בבא בתרא ל. ד"ה לאו; רמב"ן ט. ד"ה אם יש עליו
לפרטים נוספים >
הגמרא דנה בלשונות השונים שאמר הבעל ובמשמעותו של כל אחד מהם מקורות – (א) גיטין סב: משנה וגמרא, רמב"ן ד"ה הא דאמרינן; רש"י בבא מציעא יב. ד"ה גבי; תוספות כתובות יא. ד"ה מטבילין; רמב"ן בבא מציעא עב: ד"ה הא דאמרינן, רשב"א שם ד"ה רבינא אמר; 'קצות' ק"ה ס"ק א; ר"ן גיטין יט: בדפי הרי"ף.
(ב) גיטין יא: משנה; ירושלמי גיטין פ"א ה"ה, פ"ו ה"א; יבמות קיח:; 'אור זרוע' סי' תש"ו, 'תרומת הדשן' סי' רל"ז.
(ג) חלות ויכולת חזרה – ר"ן בבא בתרא קכו. ד"ה אמר רב הונא; רי"ף גיטין ה., רא"ש פ"א סי' יג; רמב"ם הל' עבדים פ"ו ה"א.
המשנה הראשונה בפרק השישי עוסקת במקרים שונים של גירושין על ידי שליח הולכה או שליח קבלה:
"האומר: 'התקבל גט זה לאשתי' או 'הולך גט זה לאשתי', אם רצה לחזור – חוזר.
האשה שאמרה: 'התקבל לי גיטי', אם רצה לחזור – לא יחזור. לפיכך אם אמר לו הבעל: 'אי אפשי שתקבל לה אלא הולך ותן לה', אם רצה לחזור – יחזור"
(גיטין סב:).
לפרטים נוספים >
המשנה עוסקת בבעל ששלח גט לאשתו, אך ביטל את הגט לפני שהגיע לידי האישה מקורות – (א) גיטין לב-לד משנה וגמרא; תוספות ד"ה ורב נחמן, צריכי; רמב"ן ד"ה נהי דבטליה, הא דתנן, ודאמרינן; רשב"א ד"ה גמרא, הא דאמרינן; חידושים מכתב יד ד"ה והאמר מר; רמב"ם הל' גירושין פ"ו הכ"א; רמב"ם הל' גירושין פ"ב הט"ו, 'קצות' קפ"ח ס"ק ב.
(ב) גילוי דעת – גיטין לד., תוספות רי"ד על אתר; תוספות קידושין מט: ד"ה דברים שבלב; רמב"ם הל' זכייה ומתנה פ"ו ה"א.
(ג) קידושין נט.-נט:; תוספות ד"ה לא קידשה, תוספות רא"ש ד"ה שנתנה רשות; שו"ת הרשב"א ח"ד סי' פד.
(ד) ביטול בפני בית דין – שו"ת הריב"ש סי' רל"ב; ר"ן לה: בדפי הרי"ף; 'בית שמואל' קל"ג ס"ק א; חידושי הגר"ח הל' גירושין פ"ו ה"ט.
"השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח ואמר לו: 'גט שנתתי לך בטל' – הרי זה בטל..."
(משנה גיטין לב.).
לפרטים נוספים >
המשנה קובעת ששליח להבאת הגט יכול למנות במקומו שליח אחר מקורות – (א) גיטין כט. משנה וגמרא, תוספות ד"ה רשב"ג, מאירי ד"ה והאומר לשלוחו; רי"ף יד.-יד: ראב"ד וספר הזכות שם.
(ב) שליח עושה שליח בכל התורה – קידושין מא-מג; שו"ת הריב"ש סי' רכ"ח; בבא מציעא צו.; גיטין סו. "מי שהיה מושלך...", תוספות ד"ה כל, רמב"ן ד"ה הא דתנן; רמב"ם הל' תרומות פ"ד ה"ט; מרדכי ת"כ, מרדכי קידושין תק"ה.
(ג) גיטין כט: משנה וגמרא, תוספות רי"ד, רשב"א ומאירי על אתר.
לפרטים נוספים >
המשנה עוסקת בדינו של גט שאבד מידי הבעל או שלוחו מקורות – (א) גיטין כז. משנה וגמרא; רש"י, רא"ש, רמב"ן, רשב"א ומאירי על אתר; רי"ף וספר הזכות יג:; רמב"ם הל' גירושין פ"ג הל' ט-י, 'מגיד משנה' על אתר; שולחן ערוך אבן העזר קל"ב, ד, 'בית שמואל' ס"ק י.
(ב) יבמות קטו:, בעל המאור ומלחמות שם מג: בדפי הרי"ף; גר"א אבן העזר י"ז ס"ק עב; בבא מציעא כח., רמב"ם וראב"ד הל' גזילה ואבידה פי"ג ה"ג.
"המביא גט ואבד הימנו, מצאו לאלתר – כשר, ואם לאו – פסול. מצאו בחפיסה או בדלוסקמא, אם מכירו – כשר"
לפרטים נוספים >
כל גט שנכתב שלא לשום אשה – פסול מקורות – (א) גיטין כד. משנה וגמרא; ספר התרומה סי' קצ"ב, הל' ספר תורה לרא"ש סי' ג; חידושי הגר"ח הל' תפילין פ"א הט"ו.
(ב) לשמה בגט ובסוטה – סוטה כ:, גיטין כ., תוספות ותוספות רא"ש ד"ה אי; תוספות סוטה כ. ד"ה אבל; תוספות זבחים ב: ד"ה סתם; רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"ד ה"י, חידושי הגרי"ז שם; רמב"ן גיטין כד: ד"ה יתר מכאן; ר"ן עירובין יג: ד"ה הכא; רמב"ן גיטין סו: ד"ה ואמר רב חסדא.
(ג) גיטין פז., רמב"ם הל' גירושין פ"ד הי"ט, תוספות גיטין כא: ד"ה בכתיבה; קידושין ט:.
לפרטים נוספים >